איך לדעת שהמטפל מתאים לי? על השאלה שעולה לא מעט פעמים גם בתחילה וגם במהלך הטיפול, עונה טל קרויטורו – פסיכותרפיסטית ומומחית לשיטת .EMDR
05/01/2012 00:44
מאת שולמית אטיאס shulamit.atias@gmail.com
טיפים ממומחה
איך לדעת שהמטפל מתאים לי?
על השאלה שעולה לא מעט פעמים גם בתחילה וגם במהלך הטיפול, עונה טל קרויטורו – פסיכותרפיסטית ומומחית לשיטת .EMDR
ראשית, קשר טיפולי טוב הינו קריטי ליצירת מרחב בטוח שמאפשר בירור אמיתי יותר; שנית, קשר טיפולי טוב יכול להוות משאב של עוגן, עידוד ותמיכה שנשענים עליו בזמנים קשים ושואבים ממנו כוח בזמן שמתמודדים בתחומי חיים אחרים, ושלישית מהאינטראקציה שמתרחשת בקשר הטיפולי עצמו אפשר ללמוד עוד על עצמנו ומערכות היחסים שלנו, לבחון, לראות ולהתאמן מה ניתן גם אחרת, וליישם את ההבנה הזו גם מחוץ לחדר הטיפולים.
עם זאת לעיתים עשוי להתרחש בטיפול בלבול בין אמצעי למטרה, וכך פוגשת אני לא פעם אנשים יקרים שככל שעובר הזמן בטיפול (כולל שנים) יש להם קשר מעולה שהולך ומשתפר עם המטפל/ת, עם הכרות והבנה ברמת ניואנסים דקיקים, אך בתשובה לשאלתי מסתבר שהסיבות לאי שביעות רצונם מתחומים מסוימים בחייהם שהובילו לפניה לטיפול מלכתחילה נותרו כשהיו, ללא שינוי כלל או עם שינוי מועט ביותר.
טיפול הינו אמצעי לא מטרה, וכך גם קשר טיפולי טוב, כדי להימנע מאותו בלבול שציינתי קודם לכן חשוב לזכור לשים מול עיננו מה הסיבות בגינן פנינו לטיפול או בגינן אנחנו מעוניינים להמשיך בטיפול, ולבדוק אחת לתקופה האם חלו התקדמות ושיפור לא רק בתוך חדר הטיפולים אלא גם מחוצה לו.טיפים ממומחה
איך ניתן לדעת שנמצאים בטיפול מוצלח?
החלטת לטפל בעצמך, התחלת להיפגש עם מטפל או מטפלת, ועברו מספר פגישות או אף מספר חודשים. עם זאת, לפעמים מתגנבת השאלה – איך אני יכול/ה לדעת שהטיפול מוצלח עבורי?
את הקריטריונים לטיפול מוצלח, טל קרויטורו - פסיכותרפיסטית ומומחית לשיטת EMDR מציעה לשקול במצב זה אחלק לשניים – בתוך חדר הטיפולים ומחוצה לו.
בתוך חדר הטיפולים חשוב לשים לב על:
תחושת אמון ביכולת המטפל/ת לסייע;
תחושה של אכפתיות והבנה מצד המטפל/ת
תחושה של פתיחות וביטחון
תחושה שגם אם יש פגיעה (שאיננה בזדון) או אי הסכמה – אפשר לדבר על כך ולעבוד על זה ועם זה.
כמובן, יכולתו של המטפל נבדקת מחוץ לחדר הטיפולים. הקריטריונים יכולים להיות מגוונים בהתאם לסיבת הפנייה. בין הנפוצים שבהם:
צמצום או הפסקת סימפטומים (למשל תדירות מופחתת של התקפי זעם, סיוטים או תחושת נחיתות)
עליה ב:תקווה, אמונה בעצמי – תחושת יכולת ומסוגלות עצמית, הבנה עצמית וסביבתית ובמספר הכלים שעומדים לרשותנו להתמודדות
שיפור בתפקודי חיים: לימודים, זוגיות, יחסים משפחתיים, תחושת משמעות בחיים ועוד
שינוי לחיוב בגישה/תפיסת עולם
במקרה של ספק כדאי להיזכר בגורמים שהניעו אותנו לפנות לטיפול מלכתחילה ולבדוק כיצד הטיפול משפיע עליהם.
אל מול הקריטריונים הללו, לעתים ישנה נטייה לבחון את מידת הצלחת הטיפול בקריטריונים פחות רלוונטיים. הטעויות הנפוצות בהקשר זה:
א. התקת מטרות כך שהקשר עם המטפל הופך מאמצעי למטרה היחידה ולא נצפה שיפור מחוץ לחדר הטיפולים (.
ב. התרכזות אך ורק בהבנה עצמית הקשורה לדפוסים הבעייתיים, כך שעם הזמן האדם מבין יותר את היקף בעיותיו, אך למרבה הצער לא רוכש בטיפול ידע וכלים כיצד להתמודד איתן טוב יותר.
בפועל לשם שינוי יש צורך לא רק במודעות אלא גם ביכולת. יכולת נבנית בטיפול באמצעות שני תהליכים מרכזיים:
באמצעות "הסרת שלשלאות רגליים" –זיכרונות טראומתיים מהעבר שממשיכים להשפיע לרעה ולדחוף כלפי מטה גם בהווה.
באמצעות נתינת כלים חדשים (לחשיבה, לניתוח סיטואציות, להתמודדות, לעיבוד רגשי) ועידוד לחוויות חדשות.
במידה שהגענו למסקנה שטיפול מסוים אינו מוצלח עבורנו, תהיה זו טעות לסבור שטיפול נפשי הינו טיפול סטנדרטי או אחיד. גישה כזו מובילה לתפיסה שאם עברת טיפול לא מוצלח או לכל הפחות לא יעיל (לא מסייע) – אז אין ערך באף טיפול, או מחשבה גרועה מכך – האשמה עצמית של "I'm beyond therapy" ודבר אינו יכול לעזור לי. זוהי, כאמור, טעות חמורה: טיפול לא רלוונטי אכן עשוי לא להועיל ולעיתים אף להזיק, אך מטפל/ת רלוונטי/ת בטיפול רלוונטי/ת יכול/ה לסייע מאד. אם אתם נמצאים בטיפול לא מוצלח להרגשתכם – דברו על הרגשתכם עם המטפל/ת ואם זה נותר כך – לא רק לגיטימי אלא לעיתים אף נחוץ מאד לעבור לטיפול אחר .