בעיות ראייה קליניות שונות- מהנפוצות ועד לנדירות /ד"ר משה שלו - .

12/10/2010 04:52

מאת:שולמית אטיאסshulamit.atias@gmail.com
בעין הסערה כמחצית מאוכלוסיית ישראל סובלת מבעיות ראייה שונות. בשנים האחרונות, ישנה גדילה ניכרת  במספר הסובלים מבעיות ראייה עקב השימוש ההולך וגובר במחשב ובטלוויזיה שמזיק לעיניינו. למרות שכיחות התופעה, רובנו יודעים מעט אודות בעיות הראייה השונות. לדברי ד"ר שלו , אופטומוטריסט קליני המתמחה בתחום התאמת עדשות מגע וסיבוכים רפואיים שונים בעיניי המטופלים, גם אלו שסובלים מבעיות ראייה לא תמיד יודעים במה מדובר:  "אנשים רבים יודעים כי יש להם בעיית קוצר ראייה או צילנדר, אולם הם אינם מבינים מה המשמעות של הדבר" אומר ד"ר שלו. אז מהן אותן בעיות הראייה וכיצד מטפלים בהן? קוצר ראייה - הבחירה בין משקפיים לדיאטה:בעיית קוצר הראייה היא הבעייה הנפוצה ביותר בעולם המערבי, כ – 40% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת ממנה ומחקרים מראים כי בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בשכיחות התופעה בקרב צעירים. הסובלים מתופעה זו לא מסוגלים לראות היטב עצמים רחוקים ולרוב זקוקים למשקפיים או עדשות מגע.המקור לתופעה נעוץ בעין גדולה מדיי שמונעת יצירת תמונה ברורה על רשתית העין. התקרבות לעצם מאפשרת מיקוד התמונה על הרשתית ולכן מרחוק עדיין יתאפשר זיהוי ברור של העצם. הסיבה לעין גדולה מדיי מיוחסת הן לגורמים גנטיים שונים והן לגורמים סביבתיים שונים: שהייה מרובה מול מחשב, תזונה וכדומה.גורם נוסף העלול להוביל לקוצר ראייה הוא ליקוי ריפרקטי המתאר קמירות יתר של קרנית העין.  "הפתרון לקוצר ראייה נעוץ בבדיקת ראייה והתאמת מספר המשקפיים המתאים לעין. במצב זה ככל שהעדשה יושבת קרוב יותר לעין הראייה נהיית יותר נורמלית והליקויים קטנים. מסיבה זו במספרים גבוהים מאוד כמו מינוס תשע, ההבדל בין הרכבת משקפיים לבין עדשות שיושבות בסמוך לעין יכול להיות הבדל ראייתי של 20 אחוזים. במספר כזה אדם שירכיב משקפיים לא תמיד יראה את העצמים בצורתם הנורמלית, סביר כי הם יראו קטנים וצרים מהרגיל. לכן, בחלק ניכר מהמקרים אני ממליץ למטופלים הללו להשתמש בעדשות מגע ולא במשקפיים, אלא אם הם מעדיפים לראות פחות טוב אך לראות את עצמם במראה רזים יותר גם ללא דיאטה" אומר בהומור ד"ר שלו.  רוחק ראייה:רוחק ראייה הוא מצב הפוך לקוצר ראייה, זהו מצב בו העין קטנה מדיי. העדשה בעין לא מצליחה לרכז את התמונה על הרשתית ובמקום זאת נוצרת תמונה מאחורי הרשתית, מחוץ לגלגל העין. גם בבעייה זו ייתכן ליקוי ריפרקטי שבו הקרנית שטוחה יתר על המידה ועין רחקת ראיה כתוצאה מכך. התופעה שנפוצה בעיקר בקרב ילדים לא מונעת מהם לראות טוב, הם עושים זאת ע"י כיווץ השריר הפנימי של העין שמאפשר לעדשה לרכז את קרני האור ולבסוף את התמונה על הרשתית. יחד עם זאת כיווץ תמידי, בעיקר במצב של רוחק ראייה משמעותי, יוביל לכאבי ראש וטשטוש ואף עלול לגרום למצב של פזילה ולכן חשוב לאבחן ולטפל בבעייה. "לרוב ברוחק ראייה אנו מתאימים עדשה חיובים לעין, אולם במידה ומדובר על ילדים קטנים שעדשתם גמישה ייתכן ולא יהיה צורך בעדשה במידה והמספר הוא עד 4.0+, יחד עם זאת חשוב לעקוב ולבדוק את העין בצורה סדירה" מוסיף ד"ר שלו. קרטוקונוס- "קרנית חרוטית":קרטוקונוס הינו מצב בו הקרנית רוכשת צורה של קונוס.זוהי  מחלה הדרגתית ואיטית, לא דלקתית, הגורמת לעיוות והידקקות הקרנית. לרוב פוגע הקרטוקונוס בשתי העיניים במידה שונה. שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית היא 1:18000 ובדרך כלל היא מופיעה בגילאי ה20 ל30. הסטטיסטיקה מראה כי המחלה נפוצה בעיקר אצל הגברים (אחוז מהאוכלוסיה הגברית מול חצי אחוז מהאוכלוסייה הנשית).  "הבעייה עדיין אינה מובנת לחלוטין אך הגורם התורשתי הינו משמעותי וכך גם הנטייה לאלרגיות.הסימנים הראשוניים הינם ירידה בחדות הראייה, ראייה מעוותת, סינוורים בלילה, שינויים תכופים במספר המשקפיים וגדילה בצילינדר" אומר ד"ר שלו. עקב עיוות הקרנית הסובלים מהבעייה אינם יכולים להרכיב משקפיים וזקוקים לעדשות מגע מיוחדות המכסות את העיוות בקרנית. בסופו של התהליך, מתחת ל-20% מהסובלים מהמחלה יזדקקו להשתלת קרנית. צילינדר – בעית  הכדוריות: 
באופן אידיאלי היה רצוי שהעדשה והקרנית של העין, המרכזות את קרני האור, יהיו כדוריות באופן מושלם. ואולם אצל רוב בני האדם, הקרנית והעדשה אינן כאלו, אלא ישנה פחיסות קטנה בציר. "כאשר מדובר בעיוות קל בלבד אין הדבר משפיע על הראייה. ואולם כאשר יש עיוות משמעותי או צילינדר, נוצרת תמונה מעוותת על הרשתית". ניתן לתקן את הצילינדר על ידי עדשה מעוותת בכיוון ההפוך לעיוות בעין, כך מתבטל העיוות ונוצרת תמונה ברורה על הרשתית. 


AMD - ניוון מרכז הראיה ברשתית: 

מצב זה הינו מצב של ניוון באזור המקולה. המקולה הינה האזור במרכז הרשתית האחראי על ראייה מרכזית שבמרכזה נמצא ה"כתם הצהוב" המכונה פוביאה. הניוון נוצר כתוצאה של גיל והוא מתבטא בשתי צורות: הצורה הקלה יותר מכונה "המחלה היבשה" ובה נראים משקעים צהובים במרכז הראייה (דרוזן), צורה זו מתאפיינת לבירידה קלה עד בינונית בראייה. הצורה השנייה והקשה יותר מכונה "המחלה הרטובה", בצורה זו ישנה צמיחה של כלי דם חדשים חולים מתחת למרכז הראיה, הדולפים ומדממים לתוך מרכז הראיה וגורמים לירידה קשה מאד בראיה המרכזית."למרות שהמחלה אינה גורמת לעיוורון מוחלט, היא גורמת להגבלה משמעותית בתפקוד היומיומי ומקשה על התמצאות במרחב וזיהוי עצמים, גילוי מוקדם של המחלה יכול למנוע את הירידה החדה" אומר ד"ר שלו. גורם הסיכון העיקרי למחלה הינו הגיל. השכיחות למחלה גדלה עם הגיל וההערכה הקיימת כיום היא כי בשנת 2020 ילקו במחלה שמונה מיליון מבוגרים בני 65 ומעלה בארה"ב, שכיחות דומה צפויה בארץ.


 אודות ד"ר משה שלו  -בוגר המכללה לאופטומטריה של מדינת אילינוי בעיר שיקגו, סיים את חוק לימודיו בשנת 1979 בתואר הגבוה O.D. זהו מוסד לימודים יוקרתי ומוכרבתחום האופטומטריה הקלינית והפידיאטרית בארה"ב.ד"ר משה שלו הינו הבעלים של הקליניקה מ.נ אופטומטריה בע"מ.ד"ר שלו עוסק בתחום האופטומטריה הקלינית ומתמחה בתחום התאמת עדשות מגע וסיבוכים רפואיים שונים בעיניי המטופלים.עיסוקו כאופטומטריסט קליני במרכזים רפואיים שונים בארץ, החל מהמרכז הרפואי איכילוב , בית חולים השרון  ובית החולים אסף הרופא ד"ר שלו

שני שלו





כתבות נוספות....
עמותת שלווה המטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם ערכה ערב התרמה מפואר באולמי AVENUE. את פני האורחים קיבלו קלמן ואבי סמואלס מייסדי העמותה ואורח הכבוד אודי סביון, מנכל דרך ארץ.
אירוע ההוקרה השנתי לפרויקט אמץ לוחם של האגודה למען החייל נערך אתמול בערב(יום שני) בקריה בתל אביב, במעמד הרמטכל ראל בני גנץ,פורום מטכל, ראשי החברות הגדולות במשק ומפקדי היחידות הלוחמות
המכללה האקדמית כנרת תארח את כנס פורום חוקרי התיירות השנתי
מנכל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מינה וועדה לביצוע חקירת עומק בעקבות תאונת המשאית בנשר